<h1>בה"ג הלכ' בכורות</h1>
<h2>דף ו:</h2>
תניא מנין ליוצא ליהרג ואמר אחד ערכו של זה עלי לא אמר כלום, תלמוד לומר (ויקרא כ"ז, כ"ט) כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה, יכול אף קודם שנגמר דינו, תלמוד לומר מן האדם ולא כל האדם. תניא ר' ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר לפי שמצינו למומתים בידי שמים שנותנין ממון ומתכפר להם שנאמר (שמות כ"א, ל') אם כפר יושת עליו יכול אף בידי אדם כן, תלמוד לומר (ויקרא כ"ז, כ"ט) חרם לא יפדה. תנו רבנן (כ"ד.) (ויקרא כ"ז, כ"ג) ונתן הערכך ביום ההוא שלא ישהה מרגלית. קדש לה' סתם הקדשות לבדק הבית.
<h2>דף כח.</h2>
תנו רבנן (ויקרא כ"ז, כ"ח) מכל אשר לו ולא כל אשר לו, מאדם ולא כל אדם, משדה אחוזתו ולא כל שדה אחוזתו, יכול לא יחרים ואם החרים יהו מוחרמין, ת"ל אך חלק דברי רבי אלעזר בן עזריה, א"ר אלעזר בן עזריה ומה אם לגבוה אין אדם רשאי להחרים את כל נכסיו על אחת כמה וכמה יהא אדם חשוב להיות חס על נכסיו. אמר רבי אילעא באושא התקינו המבזבז אל יבזבז יותר מחומש, ומעשה באחד שביקש לבזבז יותר מחומש ומנו רבי ישבב ולא הניחו חבירו ומנו רבי עקיבא, ואיכא דאמרי רבי עקיבא ולא הניחו חבירו ומנו רבי ישבב, (כתובות ס"ז:) והני מילי מחיים שמא ירד מנכסיו אבל לאחר מיתה לית לן בה.
